30 שנה של יחסים דיפלומטיים מבשילים למעשים: בפורום בינלאומי מיוחד שהתקיים בקזחסטן כחלק מיוזמת Connectivie, הפגיש המשרד לשיתוף פעולה אזורי את אנשי המפתח משתי המדינות. התוצאה? עסקאות טכנולוגיות בחקלאות וחיבורים חברתיים מרגשים, שמוכיחים שאפשר לייצר ערך אמיתי כשמחברים את האנשים הנכונים.
הידעתם שקזחסטן מחזיקה במפתחות לאנרגיה של העולם? זו לא עוד 'מדינה מתפתחת', אלא מעצמה כלכלית שמייצרת כ-60% מהתוצר של כל מרכז אסיה. המספרים מדברים בעד עצמם: קזחסטן יושבת על עתודות נפט מוכחות של כ-30 מיליארד חביות, נתון המציב אותה במקום ה-11 בעולם. היא גם ספקית האורניום הגדולה בתבל ואחראית לכ-40% מהתפוקה העולמית. מדובר במשאב אסטרטגי שמניע את גלגלי תעשיות האנרגיה וההייטק העולמיות; חשיבותה הגלובלית באה לידי ביטוי בקשרים עם המעצמות הגדולות: היא משמשת ספקית אורניום מרכזית עבור תעשיית הגרעין של צרפת, ומהווה עורק אנרגיה ומסחר חיוני עבור הכלכלה הסינית.
אבל המהפכה האמיתית בקזחסטן היא בהון האנושי: בעשור האחרון המדינה ביצעה קפיצה אדירה בהשכלה, עם כ-120 אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים שמכשירים מאות אלפי סטודנטים למקצועות העתיד. קזחסטן היא שוק צומח, רעב לחדשנות ופתוח לעסקים, ומי שיבין את גודל הפוטנציאל הזה, ירוויח שותף אסטרטגי חזק ויציב.
היחסים בין ישראל וקזחסטן הם הרבה מעבר לניירת דיפלומטית; יש כאן יסודות איתנים לשיתופי פעולה וחיבורים משמעותיים, אסטרטגיים וארוכי טווח. הקשרים הדיפלומטיים שנוסדו ב-1992 הניבו לאורך השנים הסכמים קריטיים שסללו את הדרך למגזר העסקי: החל מהסכם למניעת כפל מס המקל על חברות ישראליות, דרך הסכמי תעופה, ועד לצעד פורץ הדרך של ביטול הצורך בוויזה לתיירים ואנשי עסקים ב-2017. הרבה לפני שקזחסטן הפכה ל"טרנד" אזורי או הצטרפה לשיח סביב הסכמי אברהם, המשרד לשיתוף פעולה אזורי כבר זיהה את ההזדמנות להדק את הקשרים ולייצר שותפות אמת. במשרד הבינו שהפוטנציאל העצום הזה רחוק ממימוש, וכי נדרש מהלך שיחבר את התשתית הדיפלומטית לעבודה מעשית בשטח.
החזון של Connectivie עמד במבחן המעשה באפריל האחרון: המשרד לשיתוף פעולה אזורי יזם וקיים באסטנה, בירת קזחסטן, פורום בינלאומי שנמשך שלושה ימים אינטנסיביים. זה לא היה עוד אירוע טקסי, אלא "פורום שיתוף פעולה" מקיף וכולל עם תוכניות קדימה. הפורום הפגיש תחת קורת גג אחת נציגי ממשל, ראשי אוניברסיטאות, מנהלי בתי חולים ונציגי חברות מובילות משני הצדדים, שישבו סביב שולחנות עגולים והציעו פתרונות ורעיונות לשיתופי פעולה. המטרה שהגדיר אייל אליעזר, סמנכ״ל המשרד ויזם הפרויקט, הייתה חדה וברורה: לייצר מנגנון עבודה שבו הפוטנציאל האדיר לא נשאר באוויר, אלא מתורגם לפרויקטים בשטח.
כשהאנשים הנכונים מתחברים, התוצאות בשטח לא מאחרות להגיע. העבודה המאומצת בפורום כבר הבשילה לשורת הישגים חוצי-מגזרים: במגזר העסקי, נרקם שיתוף פעולה להטמעת פתרונות טכנולוגיים בין חברה ישראלית מובילה לבין אחת מחברות החקלאות הגדולות בקזחסטן. במגזר השלישי, נוצר גשר ערכי בתחום החינוך המיוחד, המחבר בין ארגונים בולטים משתי המדינות לטובת תוכניות משותפות ומשלחות מקצועיות. במקביל, במישור הממשלתי, נחתם שת"פ בין הוועדים הפראלימפיים של ישראל וקזחסטן הכולל מחנות אימונים, תחרויות וחילופי ידע. Connectivie יצרה כאן מציאות חדשה: לא עוד הסכמים כלליים, אלא "עוגנים אזרחיים" חזקים בתחומי החקלאות, החברה והספורט, שמבטיחים שהקשר בין המדינות יישאר יציב, משגשג וארוך טווח.
